באר היטב חשן משפט שנ״ד

מהדורה: תורת אמת 357

מקור שולחן ערוך, חושן משפט שנ״ד
1 השביחה הגניבה ביד הגנב. ובו ו סעיפים: הית' הגניב' ביד הגנב והשביח' מאיליה כגון כבשה שהיתה מעוברת בשעת גניב' וילדה או שהית' טעונה בשעת גניב' וגזזה משלם אותה ואת גיזותיה ואת ולדותיה ואם אחר יאוש ילדה וגזזה משלם כשעת הגניבה הוציא עליה והשביח' כגון שפטמה הרי השבח של גנב אפי' לפני יאוש וכשמחזיר הגניב' נוטל השבח מהבעלים: הגה וי"א דאפי' שבח מאליה הוא של גנב אפי' קודם יאוש וכ"ש אם גנב כבשה ונתעברה אצל גנב דהשבח של גנב אפי' תבעוה הבעלים קודם שילדה הואיל וגנבה ריקנית טור ס"א בשם הרא"ש והראב"ד:
2 הגניב' עצמה שהיא ביד הגנב ולא נשתנית חוזרת לבעלים בין לפני יאוש בין לאחר יאוש אלא שלאחר יאוש השבח לגנב כמו שיתבאר נשתנית הגניבה ביד הגנב קנאה וקנה שבחה אפי' לפני יאוש ואינו משלם אלא דמים הרא"ש ויתבארו פרטי דינין אלו בסי' שס"ב:
3 גנב בהמה או כלי וכיוצא בהם ובשעת גניבה היה שוה ארבעה ועכשיו בעת העמד' בדין שוה שנים משלם קרן כשעת גניבה הית' שוה בשעת גניבה שנים ובשעת העמדה בדין ארבעה אם שחט או מכר או שבר הכלי או אבדו משלם כשעת העמד' בדין ואם מתה הבהמ' או אבד הכלי מאליו משלם כשעת גניב':
4 גנב כחושה והשמינה או שמינה והכחיש' משלם כשעת גניבה: הגה והא דגנב כחושה והשמינה משלם כשעת הגניבה דוקא שהוציא עליה הוצאות אבל נתפטמה ממילא הוי כאלו הוקרה. ואם שחטה משלם כשעת העמדה בדין טור ס"ד:
5 גנב כלי ושברו או פחתו או נשבר או נפחת מאיליו אין אומרים יתן לבעלים השברים וישלים עליהם אלא הוא יטול השברים ויתן לבעלים כלי שלם או דמיו וכ"כ לקמן סי' שס"ג ודוקא דאית ליה מעות אבל אי לית ליה לא גריעי שברים אלו משאר מטלטלין נ"י פ"ק דב"ק ואם רצו הבעלים ליטול הכלי השבור וישלם להם הפחת שומעין להם:
6 גנב או גזל ולא נתיאשו הבעלים אינם יכולים להקדיש לא הגנב והגזלן ולא הבעלים אפי' אם יש להם עידי גניבה וגזילה שיכולים להוציאו בדיינים בד"א במטלטלים אבל בקרקע אם יש לבעלים עדים שיכולים להוציאו בדיינים יכולים הבעלים להקדישו:
פירוש באר היטב חשן משפט שנ״ד
1 ולדותיה. כת' הסמ"ע דהרמב"ם סביר' ליה דלידה וגיזה לא מיחשב שינוי לקנות גוף הבהמה ולא השבח דהוי ליה כשינוי החוזר דהרי תחזור להיות מעוברת וטעונה מגיזה ומש"ה אפילו נתעברה אצל הגנב וגם ילדה אצלו ס"ל להרמב"ם דלא קנאה. וכן כת' הטור בהדי' בשמו וכך כת' הש"ך והשיג על הה"מ והמחבר וכת' דדבריהם צריך עיון ע"ש ומ"ש משלם אותה כו' ל"ד קאמר דנותן דמים בעדה אלא נוטל הכבשה בעינה והי"א שהביא הרמ"א ס"ל דלא מקרי שינוי החוזר דכשתחזור ותתעבר או תהא טעונה גיזה ה"ל כפנים חדשות הלכך מיחשב שינוי גמור והשבח הוא שלו וגם הכבשה בעינה תשאר בידו אלא שמשלם להבעלים דמיה עכ"ל ועיין במהרש"ל פרק הגוזל קמא סי' ד' וסי' ז':
2 הגניבה. מיהו מ"ש הטור בשם הרמב"ם דהפרה והולד לגנב תמיה לי מנ"ל הא וברמב"ם לא משמע כן דהא כת' דגוף הבהמה לא קנה אלא בשינוי וכיון דלדידיה לא חשיב האי לשינוי א"כ פשיטא דצריך להחזיר גוף הפרה עכ"ל הש"ך ועמ"ש הסמ"ע בזה:
3 מאיליה. ר"ל כגון לידה וגזיזה חשיב שינוי והוי של הגנב אפילו קודם יאוש דאי בשבח דעלמא הבא מאיליה פשיטא דאינו של גנב קודם יאוש לכ"ע דבמאי ליקני. ש"ך:
4 קרן. ר"ל ולא כפל וד' וה' ולא ביאר המחבר דינם משום דלא איירי בהו ובטור ביאר דינם משום דנ"מ אם תפס וכמו שכת' בסי' שמ"ח סעיף ד' בהג"ה ועיין שם. סמ"ע:
5 בדין. ל"ד קאמר דאין ענין חיוב קרן לשעת העמדה בדין כי אם לשעת הוצאתו מן העולם דהיינו בשעת טביחה או שבירה אלא לשון הש"ס נקט ומיירי כשעמד השער בשוה משעת טביחה עד שעת העמדה בדין. שם:
6 מאליו. פירוש שידוע שנאבד שלא בפשיעה וע"ל סי' שס"ב ס"ס י'. שם:
7 העמדה. עיין בסמ"ע שהאריך הרבה להשיג על הע"ש בדיני תשלומי כפל וד' וה' ועיי' בש"ך מה שהביא בשם רש"ל בזה ע"ש:
8 השברים. אע"ג דבנזקין אמרינן כן כמ"ש הטור והמחבר בסי' שפ"ז התם ה"ט דכתי' והמת יהי' לו וקי"ל כמ"ד לו לניזק אבל בגנב כתי' חיים שנים ישלם וע"ל ס"ס שס"ב. סמ"ע:
9 ודוקא. עי' בהגהת הש"ך שכת' דדברי הרמ"א קשה להולמן ע"ש מה שביאר בזה:
10 רצו. עי' בסמ"ע מ"ש בשם הה"מ. ומהרש"ל פ"ק דב"ק סי' כ"ט דחה זה ע"ש וצ"ע. ש"ך: